איך נגשתי ל GMAT , ובסופו של דבר, שרדתי כדי לספר
אז עברו שנתיים או שלוש מאז שסיימתם את התואר הראשון,הספקתם לטייל, להחליף מקומות עבודה, אולי אפילו להתחתן. בשלב הזה, אם הגעתם לפה, כבר התחלתם לברר עלתואר שני בחו"ל. התהליך שכולל הגשת מועמדות לתואר שני בחו"ל הוא תהליךארוך שמורכב ממספר חלקים, GMAT, Toefl, אפליקיישן וכו'.
לפני שנצלול לנקודה שעליה רציתי לדבר היום, בואונעצור רגע ונחשוב ביחד. מה בעצם עובר לנו בראש שאנחנו חושבים על תואר שני בארצותהברית? וואו אמריקה!, שורה של שמות מפוצצים כמו Harvard, Columbia ו- MIT, איכותחיים ברמה אחרת, תוכנית לימודים שתקפיץ לנו את הקריירה ותביא אותו לתפקיד שתמידחלמנו עליו, בקיצור רק להתקבל ל- MBA שתמיד חלמנו עליו ואנחנו מסודרים!!
פה בדיוק מתחילה הבעיה, ועל זה רציתי לדבר היום.
אז הגיע הזמןשאציג את עצמי. שמי גל, וגם אני נאלצתי להתמודד עם אתגר ה-GMAT ולפצח אותו בדרך הקשה.
לפני שנצלול לטיפים, לאסטרטגיות וללקחים שלמדתי לאורך הדרך, כדאילהבין בקצרה כיצד בנויה הבחינה כיום.
ה-GMAT הוא מבחןבינלאומי המשמש מוסדות מובילים בעולם להערכת מועמדים לתוכניותMBA ותארים מתקדמים בתחום הניהול. נכון להיום, הבחינהמורכבת משלושה חלקים מרכזיים: QuantitativeReasoning, Verbal Reasoningו-DataInsights. הבחינה מתקיימת כולה באנגלית, אורכתכשעתיים ורבע, והציון מתקבל זמן קצר לאחר סיומה.
אחד המאפיינים החשובים ביותר של ה-GMAT הוא היותו מבחן אדפטיבי(Computer Adaptive Test). המשמעות היא שרמת הקושישל השאלות מותאמת באופן דינמי לביצועי הנבחן לאורך המבחן. ככל שעונים נכון על יותרשאלות, כך מתקבלות שאלות מאתגרות יותר, ולהפך. לכן, מעבר לידע עצמו, הבחינה בוחנתגם יכולת חשיבה אנליטית, קבלת החלטות תחת לחץ והתמודדות עם שאלות ברמות קושימשתנות. .
בפעם הראשונה שניגשתי לבחינה, החלטתי שאני מקדיש אתמירב המאמצים בכדי לעבור את הבחינה ב"מכה הראשונה". קבעתי שיעורים עםמורה פרטי, לקחתי קצת ימי חודש מהעבודה, למדתי מוקדם בבוקר ומאוחר בלילה, ניסיתי לעשות הכל כדי להצליח. ביום הבחינהנכשלתי בענק, התרסקתי, לא הבנתי איך יכול להיות פער של יותר מ- 100 נקודות ביןהסימולציות שעשיתי בבית לבין הבחינה עצמה.
חזרתי הבייתה, והתחלתי לחשוב על הדברים, ניסיתילהסביר לעצמי את הפער של ה- 100 נקודות. שיכנעתי את עצמי שבבית אי אפשר לייצר אתאותו הלחץ שמרגישים בבחינה עצמה, ניסיתי לחשוב אם היו נושאים שלא למדתי מספיק טובוניסיתי לשחזר שאלות מהבחינה ולהבין איפה טעיתי. הגעתי למסקנה שיש 3 נושאים שאניצריך לשפר. קבעתי תאריך נוסף לבחינה, לקחתי יומיים חופש לנקות את הראש ולאחר מכןחזרתי ללמוד חדור מוטיבציה בתקווה שהפעם אסיים את הסיפור הזה.
הגיע יום הבחינה, הפעם כבר הרגשתי הרבה יותר טוב,הכרתי את המקום, את הבוחנות, את התהליך של הלקיחת טביעות אצבעות (הם כנראה ממשרוצים לתת לנו הרגשה שנוסעים לאמריקה) וכל האווירה מסביב. גם במהלך הבחינה עצמההרגשתי הרבה יותר טוב, הייתי פחות לחוץ, יותר מרוכז, שמתי לב לנושאים שהתמקדתיבהם, הייתה הרגשה טובה!
בסוף הבחינה, אחרי שמסיימים את החלק המילולי, נדרשיםלמלא מספרים טפסים לפני שהציון מופיע על המסך. אני זוכר שכלכך חיכיתי לראות אתהציון שבקושי קראתי את ההוראות למילוי הטפסים. ואז, סוף סוף הציון הופיע על המסך.ההרגשה הטובה שהייתה לי בדרך לבחינהובבחינה עצמה התפוצצה לי בפרצוף. הצלחתי לשפר את הציון אבל בסה"כ ב- 50נקודות, ממש לא הייתי קרוב להתקבל ללימודי MBA, גם לאלבית ספר בדירוג 30.
זאת הייתה נקודת משבר עבורי, הרגשתי שנתתי את הכלונכשלתי פעם אחר פעם, היה לי מאוד קשה להתמודד עם העובדה שלמרות התואר הקשהשסיימתי בהצלחה רבה ועשרות אם לא מאות הבחינות שעברתי בחיים, אני לא מצליח להביאאת עצמי להצלחה בבחינה אחת, שתקבע איך יראו החיים שלי בעתיד.
בשלב הזה לקחתי כמה חודשים של חופש, ניסיתי למצואאלטרנטיבות אחרות ל MBA, ניסיתי לבדוק אם אפשר למצואמסלול עוקף GMAT. דיברתי עם סטודנטים ל MBA, עם בוגרים, קראתי בלוגים, אבל הכל הוביל לאותו מקום- חייביםלהתמודד עם הבחינה.
החלטתי לתת צ'אנס נוסף. החלטתי שהפעם אני עושה את זהקצת אחרת, לא יודע בדיוק למה, פשוט הייתה לי הרגשה כזאת. הפעם נרשמתי לקורס אונליין שקיבל חוות דעת טובות באינטרנט, בעלותצנועה. תוך כדי הלימודים, שהפעם היואיכותיים הרבה יותר, עדיין הרגשתי שמשהו לא יושב לגמריי בסדר. ניסיתי להבין במהבדיוק מדובר, המשכתי לחפש באינטרנט, עשיתי סימולציות, לקחתי חומרי לימוד מחברים,בנוסף, ניסיתי למצוא אתרים שמשווים בין הסימולציות לבין הבחינה האמיתית על מנתלהראות לעצמי שהכל בסדר, "שאני בכיוון".
יום אחד במהלך הזמן הכלכך מיותר ששוטטתי באינטרנט בחיפוש אחר דברים שיעלו לי את הביטחוןנתקלתי בפוסט באחד האתרים על בחור הודי עם סיפור דומה לשלי. קראתי בעיון את כל הפוסט, שהיה מלא פרטים ומאודארוך (כמעט כמו הכתבה הנ"ל) ופתאום נתקלתי בתגובה שדיברה על הקשר בין מדיטציהל- GMAT. זה היה השלב שסגרתי את העמוד. בתור אחדשממש לא מאמין בכל מיני דברים "רוחניים" שכאלה, אמרתי לעצמי מה בכללהקשר בין מדיטציה ל- GMAT ? טוב נו, זה בטח קשור לעובדה שהואהודי. שמתי את הפוסט הזה מאחורי והמשכתי הלאה עם החיים ועם הלמידה לבחינה, ועדייןבכל זאת משהו לא ישב טוב. משהו בתגובה הזאת על המדיטציה בכל זאת הציקה לי, והחלטתילחפש תגובות דומות.
פתאום נגלה לפני עולם מלא של אנשים שלא מצליחיםלהסתדר עם הבחינה הזאת, אנשים שחווים כל מיני בעיות- בלאקאוט, לחץ, וגם כאלה ש”לא מרגישים כלום” ופשוט לא מצליחים. ככל שהמשכתיוקראתי על אותם מקרים דומים הבנתי שאצל כולנו יש גורם משותף אחד שכל הקורסים בבתיהספר ל GMAT וכל המורים הפרטיים כמעט ולאמתייחסים אליו. הגורם המשותף הזה הוא לחץ.
כן, אני יודע, גם אני אמרתי לעצמי בהתחלה- מה הקשרללחץ? מה לא נבחנתי בתואר עשרות פעמים? הרי התמודדתי עם מבחנים של מועצת רואיחשבון? עברתי דברים בחיים.. אז לחץ? זה מה שהורס לי? והתשובה היא כן.
בואו נחזור רגע לתחילת הכתבה שלי. זוכרים שביקשתישנעצור לרגע ודמיין ביחד את העתיד? כולנו יצאנו מאותה נקודת מוצא- אנחנו לפניהבחינה, הציון בבחינה (ביחד עם האפליקיישן) יקבע את בית הספר שאליו נתקבל. הביתספר שאליו נתקבל יקבע באיזה חברה נעבוד וכמה נרוויח. השכר שנקבל והחברה שבה נעבודישפיעו עלינו מאוד כלכלית וגם חברתית. מכאן אנחנו כבר ממשיכים לדמיין את העתידשלנו 5 או אפילו 10 שנים קדימה. כלומר, בראש אנחנו מייחסים לבחינה הזאת את היכולתלקבוע את העתיד שלנו ב- 10 שנים הקרובות ואולי יותר.
בפועל זה ממש לא ככה, הקבלה לבית ספר מושפעת מהמוןדברים- היצע וביקוש, המלצות, חיבורים, ניסיון בעבודה, צבא, פעילות חברתית, ספורטתחרותי, וכן גם מציון ה GMAT.
נחזור רגע לסיפור שלי, ברגע שהפנמתי ובאמת הבנתי שאנימייחס לבחינה הזאת הרבה יותר ממה שאני צריך לעשות בפעול פתאום דברים השתנו. פתאוםשמתי לב שאני מאבד ריכוז בחלק מהשאלות כי אני נותן למחשבות לנדוד. פתאום הבנתישהלחץ הזה גרם לי לחשוב שאני צריך לתרגל עוד ועוד תרגילים על מנת שהבחינה חסוחלילה לא תוכל להפתיע אותי. בפועל זאת הייתה חשיבה מוטעית. היה מספיק לתרגל בשביללהגיע לרמת ידע טובה, מהתרגול הנוסף הייתי צריך לשים לב לדברים כמו- כיצד אני ניגשלשאלה, ניהול הזמנים בבחינה, הבנה מדוייקת של מה שואלים ועוד.
ברגע שעשיתי את השינוי הזה דברים בתרגול בבית התחילולהראות אחרת- תרגילים הפכו להיות קלים יותר, כמות הטעויות ירדה והכי חשוב- רמתהביטחון חזרה לרמה סבירה.
בשלב הזה, הרגשתי שאני עדיין צריך לעשות צעד נוסףמבחינה מחשבתית, עדיין היה בתוכי "פחד" מסויים מהבחינה. שאלתי את עצמי,מה יקרה אם השינוי המחשבתי שעשיתי לא יספיק ואכשל שוב. ואז באופן מפתיע המחשבההראשונה שעלתה לראשי הייתה שלא יקרה כ-ל-ו-ם. ושם בדיוק נפל האסימון. שם באמתהבנתי סוף סוף שהבחינה הזאת לא תקבע את המשך החיים שלי, כן, היא יכולה להשפיעלאיזה בית ספר אני אלך, אבל משם ועד לקבוע אם אני אגשים את החלומות שלי ואם אניאהיה מאושר זה ממש ליחס לבחינה יותר מידי. מעבר לזה, החלטתי עם עצמי שאם אני באמתכלכך רוצה להשיג את חלום ה MBA והבחינה זה הדבר היחיד שעוצר אותי, אני אגש אליהגם עוד 5 פעמים אם זה מה שיעזור לי להגשים את החלום.
בסופו של דבר, אלה הן המחשבות שניגשתי איתן לבחינה.ביום הבחינה עדיין הרגשתי את אותו "הפחד", אבל הפעם היה מדוברב"פחד" חיובי, "פחד" שמכניס לריכוז, שעוסר להתגבר על עייפותועוזר לתפקד כמו שצריך במצבי לחץ. תוך כדי הבחינה הייתה לי הרגשה טובה, הצלחתילקבל שאלות קשות, אבל כמו בתרגולי בבית לא נתתי לזה להשפיע עלי, הצלחתי להסיט אתהמחשבות האלה מהראש (גם מחשבות חיוביות מפריעות!) ולחזור ולהתרכז בשאלות תוך פחותמשניה. בסוף הבחינה שמחתי מאוד לראות על מסך ציון שגבוה ב- 150 נקודות מאשר הציוןשל הבחינה הראשונה.
לסיכום, יש הרבה דברים שצריך ללמוד לבחינה, אבל אחדהדברים שאתם חייבים להכיר לפני הבחינה זה את עצמכם. כל אחד ואחת מכם חייב להחליטעם עצמו לפני הבחינה, שהוא מצד אחד יעשה את המקסימום על מנת להשקיע וללמוד אתהחומר בצורה הטובה ביותר שהוא יכול, ומצד שני לא לתת ללחץ הזה לחלחל לתוך הראש.
בתור אחד שעבר את זה, לא מספיק להגיד אני לא אתן ללחץהזה להשפיע. צריך לעצור מידי פעם ולנתח את המחשבות, את התרגול, את האופן שבו התנהלתםבסימולציה ולהפיק את המסקנות הנכונות. מדובר בתהליך איטי שלוקח זמן לראות אתהשיפור בו.
בתור אחד שדיבר עם עשרות סטודנטים שהסתבכו עם ה GMAT והצליח לסייע להם אניממליץ לכם לנסות ולהפנים את הנאמר בכתבה.
שיהיה בהצלחה,